רון דבורה // לחזור הביתה / Reclaiming Hope

 

במהלך הלימודים הבנתי שההשראה הכי עמוקה מגיעה מהמקום שממנו באתי – שכונת התקווה. שנים ניסיתי להתרחק ממנה ומהסטיגמות שסביבה, אבל דווקא בשנה הרביעית הרגשתי שהגיע הזמן לספר את הסיפור שלי – דרך העיצוב.

שכונת התקווה, שנוסדה עבור פליטים מארצות ערב, מגלמת מורכבות ישראלית – עוני ופשיעה לצד חום, תרבות ויופי. בפרויקט בחרתי להסתכל עליה כמו שהיא – בלי לייפות. עם הקירות המקולפים, התרנגולים, הטליתות ושקי האורז.

הקולקציה חוקרת גבריות מזרחית־שכונתית – חצופה, גנדרנית ומלאת אישיות, בשילוב סמלים מהשכונה.

עבדתי עם ג'ינסים, עור, סריגים בעבודת יד ושרשראות גורמט, בצבעים שמביעים קונפליקט בין קודש לחול, פשטות לראוותנות.

זו קריאה להתגאות בשורשים – ולחגוג את היופי שקיים גם במקומות שנדמה שנשללו מהם תקווה.

 

Ron Dvora // Reclaiming Hope

​

During my studies, I realized that my deepest source of inspiration comes from where I grew up — the Tikva neighborhood. For years, I tried to distance myself from it and the stigmas attached to it, but in my fourth year, I felt it was time to tell my story — through design.

Tikva, a neighborhood originally founded for refugees from Arab countries, embodies the complexity of Israeli society — poverty and crime alongside warmth, culture, and beauty. In this project, I chose to look at it as it is — without sugarcoating. With its peeling walls, roosters, prayer shawls, and sacks of rice.

The collection explores Mizrahi masculinity from the neighborhood — bold, flamboyant, and full of character — blending in symbols drawn directly from its streets.

I worked with denim, leather, hand-knitted fabrics, and thick Cuban-link chains, using a color palette that expresses the tension between the sacred and the profane, simplicity and extravagance.

This is a call to take pride in our roots — and to celebrate the beauty that exists even in places that seem to have been stripped of hope.

​